מדוע יש מריבות בין בני זוג ?
מה הם הנושאים שעליהם רבים בדרך כלל בני זוג? מה הדברים שעלולים להביא את בני הזוג אל פתחו של משבר, מה יכול להביא אותם ליעוץ זוגי או טיפול זוגי, מתי הם ירגישו צורך לערב פסיכולוג או פסיכולוגית לתוך הזוגיות שלהם...מי יעשה את הכלים, מי ינקה, איך להתנהג עם הילדים, אילו גבולות להגדיר להם, למה קונים יותר מדי או פחות מדי ועוד נושאים אחרים יומיומיים יותר או פחות...
אנו יודעים לומר שחלק גדול ממריבות אלו אינם הנושא אלא רק הסימפטום. המריבות מסייעות לבני הזוג להעלות את הנושאים הבאמת כאובים שביניהם. הבעת הכעס ביניהם מאפשרת להם לבטא את הנושאים שעליהם הם באמת כועסים. לדוגמא בת הזוג מרגישה כי בן זוגה אינו פנוי אליה רגשית והיא חשה פגועה מכך, בשיחה רגילה שהיא משוחחת איתו היא לא מצליחה להעביר אליו את תחושותיה ואיננה מצליחה להסביר לו מה מפריע לה כיוון שבפועל לאחר השיחה לא נוצר שינוי בהתנהגותו של בן הזוג. לאחר מספר שיחות שבהן היא תראה כי אין שינוי בהתנהגות בן הזוג היא תיזום ולעיתים אף באופן לא מודע מריבה רצינית ובמסגרת אותה מריבה היא תטיח בפני הבעל את טענותיה ואת הרגשתה כי הוא מרוחק ממנה ואינו פנוי אליה רגשית ולאחר המריבה הרצינית הזו בן הזוג כבר לא יוכל להתעלם ממנה ויהיה חייב לשנות את ההתנהגות כדי לשמר את הקשר. ישנם מקרים בהם בן הזוג מגיב לא נכון ובעקבות המריבה יתרחק ויפתח מריבה משל עצמו. במקרים אלו כדאי לפנות ליעוץ זוגי ולהתחיל טיפול זוגי בתחילת המריבה ולא לחכות יותר מד כדי לא להגיע למצבים קיצוניים מדי כיוון שאז הטיפול הזוגי יהיה ארוך, מסובך ומורכב יותר.
דוגמא נוספת היא גבר שחש כי תדירות יחסי המין שביניהם איננה מספקת אותו והוא מרגיש שבת הזוג מתחמקת מחלק מנסיונותיו ליזום. הוא ירמוז לה על התסכול שהוא חש ולאחר שיראה מספר פעמים שבת הזוג איננה מקבלת את היוזמות שלו באופן שונה יתחיל לשדר לה עוינות בעיקר בתהליכים היומיומיים של מי זורק את הזבל או מי עושה כלים וכו...עד שהמצב יכול להגיע לעוינות רבה הגורמת לפיצוץ על כל צעד הקורה ביניהם. גם במצב זה אין לחכות יותר מדי וכדאי לפנות לטיפול זוגי. תיסכול מיני עלול להוביל לכעסים רבים ואף לבגידה ולכן כדאי להגיע לפסיכולוג או לפסיכולוגית מהר כדי להחזיר את העניינים למסלול חיובי.
חשוב שנבין שלפעמים באמת רבים על הנושא כלומר על מי יעשה את הכלים אולם פעמים רבות עומדות מאחרי המריבות סיבות שונות לחלוטין מאלו הגורמות למריבה. סיבות סמויות אלו בחלק גדול מהמקרים אינן ידועות לבני הזוג או שהם מכירים בהן ומבינים אותם רק באופן חלקי.
במוקד הזוגיות עומדים שני צרכים בסיסיים שלנו, הצורך שלנו בקרבה ואינטימיות עם בן הזוג ומנוגד לו הצורך שלנו בעצמאות, בלהיות עם עצמנו ללא מישהו אחר וביכולת שלנו לעשות לבדינו דברים עבורנו. אחד הקשיים המרכזיים בחיים הזוגיים הינו המינון המתאים בין שני צרכים בסיסיים אלו. במקרה שאחד משני צרכים חשובים אלו מופר או מאוים ולבני הזוג אין כלים כיצד להתמודד עם סיטואציה זו באמצעות תקשורת חיובית ובונה, פורצת המריבה. תפקיד המריבות הללו הינו לקרב או להרחיק במידה שהתרחקנו מדי או התקרבנו מדי.
כאשר בני הזוג מנהלים ביניהם תקשורת זוגית חיובית וטובה, הם לא צריכים את המריבות כדי ליצור את האיזונים הללו. כשנוצרת התרחקות מסוימת ונוצר הצורך בקרבה רבה יותר הם לא יתנהגו בשתלטנות יתר כדי להתקרב ולא בפאסיביות יתר כדי להתמזג זה עם זו אלא יבטאו את הצורך שלהם בהתקרבות זה לזו בהבעת חום, קרבה והתנהגות אוהבת ותומכת ובאמצעות כלי תקשורת זוגית חיובית נוספים. אולם כאשר אין את היכולת להשתמש בכלים החיוביים תופשת המריבה את מקומם שכן לצד הפנים השליליים של המריבה יש בה גם צד חיובי. היא מבטאת אכפתיות ורצון לקשר.
כאשר אחד מבני הזוג חש שאינו מקבל מספיק תשומת לב, הוא ייצור מריבה כדי לקבל את תשומת הלב הנדרשת לו. או במקרה שאחד מבני הזוג חש שהשני מתרחק ממנו והוא חרד שמא הוא כבר לא אוהב אותו הוא יגביר את נסיונות ההתקרבות על ידי האשמה, תלונות והבעת כעס והכל מתוך רצון להתקרב. הבעיה שהתנהגויות אלו מכבידות על בן הזוג, גורמות לו לתחושת מחנק ואובדן העצמאות שלו והוא חש כי הוא מאבד את השליטה על המצב ובסופו של דבר המריבה תגרום להגברת הריחוק במקום להתקרבות.
כאשר נוצר צורך במעט התרחקות ובני הזוג מנהלים מערכת של תקשורת זוגית חיובית ותומכת, הם ימצאו את הדרך הנכונה באמצעות הידברות חיובית כיצד ליצור את המרחב הנדרש לכל אחד מהם. אולם במקרה שאין להם את כלי התקשורת המתאימים לכך, אין כלל לגיטימיות למצב בו תהיה מעט התרחקות גם אם זמנית. במערכת זוגית כזו נוצרים מיד רגשות אשמה אצל שני הצדדים, ההתרחקות נתפשת כחוויה פוגעת המעוררת רגשות אשמה או כעסים (תלוי באיזה צד מדובר). לבני הזוג אין לגיטימציה הדדית לעיסוקים נפרדים, לקיום תחביבים כיוון שפעילויות אלו מתפרשות מיד כאי רצון להיות יחד, כדחייה, וכחוסר אהבה...לכן, כדי להשיג את ההתרחקות הנדרשת "מארגנים" שלא במודע בני הזוג מריבה רצינית כיוון שאז תוך כדי ההסתגרות בתוך הכעס כאילו נוצרת הלגיטימציה להתרחק, להיות עם עצמם, עם חברים או כל פעילות אישית אחרת. הבעיה שבמצב זה מתגברות תחושות האשמה, החרדות מפני פירוד הולכות וגוברות, ההתרחקות שהושגה איננה מספקת ולא יוצרת את תחושת החופש והעצמאות האמיתית המושגת באמצעות תקשורת חיובית ובונה.
אז מה עושים ?
העוצמות השליליות של מריבות אלו הן בעיקר כל זמן שבני הזוג אינם מודעים לכך וחושבים שהמריבות נוצרות כדי לפתור את הבעיה מי יעשה את הכלים היום...כאשר בני הזוג מודעים לכך שבאמצעות תקשורת חיובית אמיתית ובונה ובאמצעות רצון טוב של שניהם ומאמץ משותף ליצור את הכלים המשותפים שלהם לתקשורת הזוגית שלהם יוכלו לפתור בעיות רבות. הם לא יצטרכו את כלי המריבה כדי להתקרב או להתרחק במקרה הצורך אלא יוכלו לנהל את הקשר הזוגי שלהם מתוך חום, הבנה ואהבה ולא מתוך כעסים, מריבות ואשמה.
אנו מזמינים אותך ליצור קשר כדי לקבל מידע נוסף לגבי טיפול זוגי או טיפול משפחתי
התקשרו לטלפון: 050-3375123
X
או צרו קשר באמצעות המייל:
יעל כוכבא
