מי תיכנס להריון? איך להתמודד עם המשפחות? מה עושים עם הקלות הבלתי נסבלת של הפרידה? מעבר לקשיים "הרגילים", לזוגות חד מיניים יש קשיים ייחודיים. לרגל חודש הגאווה, על הקשיים ועל ההתמודדות של זוגות גאים
 
בישראל יש היום כ - 18,000 משפחות חד מיניות, מהן כ - 2,500 זוגות נשים וכמה מאות זוגות גברים המגדלים יחד את ילדי בן/בת הזוג. עם זאת, מערכות יחסים חד מיניות עדיין נתקלת בחוסר קבלה חברתית, בבעיות משפטיות וכלכליות ובהיעדר תמיכה מוסרית, דתית ומשפחתית.
 
במערכת יחסים זוגית ישנם לחצים רבים המופעלים על בני הזוג וגורמים לעיתים לקשיים ולאכזבה, בין אם זו הדרישה שבן הזוג ימלא פונקציות כמו אהבה, חברות, תשוקה, הקשבה, פרנסה, שוויון, ובין אם זו דרישה ממנו לאפשר מרחב. נוסף על הקשיים הרגילים של חיים זוגיים, לזוגות חד מיניים יש קשיים נוספים, הנובעים מעצם ייחודה של הזוגיות. במה שונה טיפול זוגי לזוגות חד מיניים מטיפול לזוגות סטרייטים?
 
 
חזרה לחיים השבטיים -בחברה השבטית כפר שלם מילא את כל הפונקציות שאנחנו מצפים היום שימלא בן זוג אחד. בקרב אוכלוסיית החד-מיניים, המגזר והקהילה מאוד תומכים, וקבוצת החברים מהווה רשת תמיכה מאסיבית ועוטפת, בדומה לתמיכה השבטית. כך יוצא שאצל זוגות אלה, חלק מהתפקידים יוצאים מחוץ לזוגיות ועוברים לאחרים ומתקיים פחות עומס על הזוגיות.
 
התמודדות עם המשפחות - ההתמודדות עם בני המשפחה של שני הצדדים היא לעיתים מורכבת ועדינה. גם משפחות שקיבלו בהבנה את היציאה מהארון לא תמיד יקבלו בברכה או באותה פתיחות את בן הזוג. לעיתים זה מתבטא במהלך אירוח משפחתי, בחוסר תמיכה כלכלית או בחוסר שוויון במתן עזרה עם הנכדים. כמו בכל מערכת יחסים - חוסר קבלה של משפחה את בן הזוג עשוי לעורר כעס ותסכול שיחלחל וישפיע על הזוגיות.
 
משך הקשר - התחושה לעיתים היא שאצל זוגות חד מיניים קל יותר לפרק את הזוגיות - אין צורך להגיע לרבנות, לרוב אין חשבון בנק משותף ולא תמיד יש לחץ משפחתי לשמור על הקשר. מסיבה זו יש זוגות שממהרים להיפרד ולא מתאמצים לעבוד על היחסים.
 
זוגות חד מיניים יכולים לקבל בקלות רבה יותר משברים של בגידה
  המאבק האישי במוסכמות חברתיות – כל אחד מבני הזוג מתמודד לרוב באופן נפרד ושונה עם סוגיות ה"יציאה מהארון". דבר זה המוביל לשוני בגישות ובקשיים ודרכי התמודדות, שכן לעיתים צד אחד במערכת היחסים עבר את התהליך בצורה רכה וחלקה, ואילו צד אחר עשוי לזכור את תהליך היציאה מהארון כסופו של מסע מפרך, עמוס בלבטים, רווי רגשות, חיבוטי נפש, רגשות אשמה, הסתרה ובושה. חשוב לזכור שלא תמיד בני הזוג נמצאים בשלב זהה בתהליך של היציאה מהארון ולא תמיד שניהם שלמים עם ההחלטה באותה מידה. תהליכים אלו מביאים לעיתים לפרידה או לקונפליקט משמעותי.
 
היעדר מודל לחיקוי - ברוב המקרים לזוגות חד מיניים אין "מודל זוגי" הומוסקסואלי שבני הזוג יכולים להכיר ולאמץ. מפאת היעדר מודל או נורמה, כמעט כל שאלה שמובנת מאליה עבור סטרייטים, נדרשת בזוגות חד מיניים להגדרה משותפת, המיוחדת לזוגיות הספציפית. למשל, סוגיית הבאת ילדים להורות חד מינית. עבור נשים, מתעוררת השאלה מי מהנשים תיכנס להריון וכיצד בת הזוג תתמקם מול הילד. עבור גברים התהליך מסובך עוד יותר, כאשר צריך להחליט אם מביאים ילד עם אשה נוספת שתשמש כאם, או בדרכים אחרות, כמו אימוץ או פונדקאות. הדבר יוצר קשיים גם בתיאום הציפיות בין בני הזוג, שקשה להם להגדיר את המטרות של הזוגיות והגזרות שלה. לעיתים בני הזוג מקיימים תקשורת מרובה מדי על התחומים הבעייתיים.  
 
על אף ההבדלים, כמובן יש גם קווי דמיון באתגרים הניצבים לפני זוגיות סטרייטית וזוגיות חד-מינית:
 
חלוקת התפקידים - תהליכים חברתיים הובילו לשינויים מרחיקי לכת בשוויון בין המינים ונפתחו תחומים חדשים בפני הנשים. יציאת האישה לעבודה הייתה אמורה להיות מלווה בחלוקת תפקידים שוויונית בין בני הזוג. בפועל, המציאות היא שהעול הנופל על אחד מבני הזוג (בדרך כלל על האשה) מוביל למתח וקונפליקטים. שני בני הזוג מעוניינים להצליח בקריירה, האשה הופכת לסופרוומן המשלבת קריירה, ניהול משק בית וגידול הילדים אך היא משלמת על כך מחיר כבד. התופעה זהה בזוגות חד מיניים – ביחסים בין שתי נשים יש כעס על בת הזוג שלא ילדה על כך שאיננה בבית וחוזרת מאוחר, או במקרה של זוגיות בין שני גברים, יש כעס על הגבר המפרנס שאינו בבית ומשאיר את כל מטלות הבית על בן הזוג.
 
גם בקרב זוגות חד מיניים "נשים מנגה וגברים ממאדים" - לא משנה המין הביולוגי אלא התפקיד, התפישה והתכונות, וכמובן הדינמיקה הזוגית. כל אחד מגיע עם האיכויות הרגשיות שלו, עם המטען שהוא נושא על גבו, המודל ההורי וכמובן תסריט חייו.
 
האם לזוגות חד מיניים יהיה קל יותר אצל מטפל מהקהילה? לא בהכרח. תלוי מי המטפל ומה הכימיה שנוצרת, לכן גם מטפל סטרייט יתאים לטפל בזוג חד מיני. חשוב שהמטפל הסטרייט יכיר את הקהילה והשפה, חשוב שיהיה אוהד ולא הומופוב, כמובן.