נראה לי כי הבעיות האישיות שלי הן אלו המכניסות את המתח לקשר הזוגי שלנו והן אלו היוצרות את הבעיות. האם עלי לפנות לטיפול פרטני לבדי או שנכון יותר יהיה טיפול זוגי לשנינו יחד - לבעיות האישיות של כל אחד מאיתנו, ישנה השפעה ברורה על בן הזוג ועל הקשר הזוגי. דוגמאות לבעיות כגון אלו הינן הערכה עצמית נמוכה, מחלה, מתח כתוצאה מבעיות בעבודה, אובדן אדם קרוב, פיטורין וכו...ישנם אנשים שעבורם המחויבות הזוגית לכשעצמה הינה בעיה אישית המייצרת מתחים. בשלב הראשון מומלץ להגיע לטיפול זוגי שיאפשר לפסיכולוג לעשות הערכה של הזוגיות והבעיות ובנוסף יאפשר לכל אחד מבני הזוג לראות ולהבין את גישת בן זוגו לבעיותיו. לאחר הערכה ראשונית, ימליץ המטפל הזוגי האם נכון להמשיך בטיפול זוגי או שנכון יותר יהיה לעבור לטיפול פרטני של אחד משני בני הזוג או של שניהם. יתכן גם מצב בו המטפל יבצע טיפול פרטני של אחד או שני בני הזוג ומדי פעם תהיה פגישה טיפולית משותפת לשניהם במידה ויהיה צורך בכך.
אם אני צריך טיפול פסיכולוגי האם זה אומר שאני חולה או לא בסדר – טיפול פסיכולוגי הניתן בעקבות קשיים בזוגיות או בעיות אישיות ניתן בדרך כלל לאנשים בריאים. ההיפך הוא הנכון, דווקא אנשים המכירים בבעיותיהם האישיות והזוגיות ומבקשים עזרה טיפולית הם אלו האנשים הבוגרים יותר ואשר יודעים להתמודד טוב יותר ובאופן הבריא יותר עם בעיותיהם ומבינים שללא קבלת עזרה מקצועית, בעיותיהם עלולות להוביל להתפרקות הזוגיות שלהם ולסיום הקשר הזוגי.
מה עלי לעשות במידה ובן זוגי מסרב לבוא איתי לטיפול זוגי – כדאי מאוד לשוחח עם בן או בת הזוג הסרבנים על הטיפול הזוגי גם אם הם סרבו בעבר להשתתף בו. לעיתים קרובות הסירוב נובע מכך שבן הזוג שממאן ללכת לטיפול חש כי במידה ויסכים ללכת לטיפול הוא מודה בכך כי בן הזוג השני בסדר והאשמה על הבעיות נובעת ממנו וכמובן שהוא אינו מוכן להודות בכך. התנגדות זו עלולה להחריף במידה והדרישה לטיפול הזוגי נעשית בכעס. בדרך כלל כאשר בן זוג אחד מעלה את דאגתו לקשר ואת הבעיות ללא מתח וללא כעס הסיכוי לכך כי בן הזוג השני יהיה פתוח יותר לקבלת טיפול זוגי עולה. במידה וכל הנסיונות להביא את בן הזוג לטיפול לא צלחו, מומלץ להתחיל טיפול לבד כיוון שלעיתים לאחר תחילת טיפול לבדך, מוסר האיום על בן הזוג (החושש להודות כי הבעיות באשמתו) שכן דווקא השני הלך לטיפול והוא רק מצטרף אחר כך כדי לסייע לו. תהליך זה עשוי במקרים רבים להביא את בן הזוג השני, תחילה לפגישה אחת או שתיים כדי לסייע ולאחר מכן מטפל טוב כבר יידע להמשיך את הטיפול הזוגי במשותף עם שניהם.
האם טיפול זוגי מהווה סימן לסוף הזוגיות בינינו – בהחלט לא, ישנם כאלו החושבים כי בקשה לעזרה מסמנת כישלון. אמונה זו צמחה כיוון שלצערנו זוגות רבים פונים לבקשת עזרה רק כאשר הגיעו מים עד נפש והם כבר לא יכולים לסבול את החיים יחד. במידה והיו פונים לטיפול זוגי בתחילת התהליך בעת שהבעיות רק התחילו ולא היוו מחסום כל כך כבד סביר להניח כי בחלק גדול מהמקרים הבעיות היו נפתרות והקשר הזוגי היה ממשיך לפרוח. אולם כשמניחים לבעיות בזוגיות להתפתח לממדים גדולים מדי הבקיעים והסדקים מעמיקים ובמקרים רבים כבר אין אפשרות לתקן אותם ולהחזיר את הקשר למצב חיובי. הצלחת הטיפול הזוגי מותנית במספר גורמים. שניים מהחשובים שבהם הינם מה חשיבות השמירה על הקשר הזוגי לשני בני הזוג וכמה מוכנים שניהם להשקיע בכך שהקשר הזוגי ביניהם יצליח ויימשך.
האם טיפול זוגי תמיד מצליח – התשובה לשאלה זו תלויה בשאלה כיצד אנו מגדירים את ההצלחה ובסיבות שהניעו את בני הזוג להגיע לטיפול הזוגי. כל אחת משתי ההחלטות להשאר יחד או להפרד יכולה להוות הצלחה כתלות בשני בני הזוג ובסיטואציה. הטיפול הזוגי מאפשר לכל אחד משני בני הזוג להכיר ולהבין באופן טוב יותר את עצמו ואת בן זוגו ולהבין האם נכון להם לעשות ביחד את השינויים הדרושים להמשך מוצלח של הקשר הזוגי או לא. במקרים רבים, הבנת הסיטואציה ובן הזוג עשויה ליצור שינוי ברגשות ובעמדות של כל אחד משני בני הזוג כלפי הסיטואציה שהובילה אותם לטיפול. הבנה זו עשויה גם ליצור קבלה טובה יותר של הקשר הזוגי כמו שהוא גם ללא עבודה מרחיקת לכת רק בזכות ההבנה המעמיקה המחודשת.
במידה וגם ההבנות הטובות יותר של שני בני הזוג אינן מצליחות להביא אותם למצב שבו הצרכים של שניהם יקבלו מענה מספק, הטיפול הזוגי עשוי לסייע להם לסיים את הקשר בצורה שלא תהיה הרסנית להם ובעיקר לילדיהם.
האם המטפל הזוגי יקבל את ערכי ועמדותי ולא ינסה לכפות אלי את ערכיו – פסיכולוגים בכלל ומטפלים זוגיים בפרט, מאומנים לקבל ולכבד ערכים ועמדות של אחרים, גם אם הם אינם מזדהים עם ערכים אלו ולא לנסות ולשפוט את המטופל על פי ערכיהם האישיים. מאידך, כיוון שבמהלך הטיפול הזוגי עולות נקודות ועמדות רבות יתכן מצב בו המטפל לא יעריך עד כמה נקודה מסוימת חשובה לך או מה המשמעות שלה עבורך. יתכן גם מצב בו עמדות וערכים מסוימים שלך יצריכו עבודה משותפת בינך לבין המטפל כפי שקורה בכל קשר בין אנשים. לעיתים המטופל עלול לחוש כי המטפל שופט אותו למרות שהמטפל כלל לא מתכוון לכך ובכל זאת המטופל חש זאת. בכל אחד מהמקרים שפירטנו רצוי מאוד להעלות את הנושא בפני המטפל, לדסקס אותן איתו ולפתור את הנקודות הללו עד תום.
האם במהלך הטיפול עלי לחשוף הכל על עצמי ואם לא אחשוף האם הטיפול יהיה יעיל – אחד הכלים החזקים ביותר בטיפול הזוגי הינה הבנה מעמיקה ורחבה יותר של עצמך ושל בן או בת זוגך. מסיבה זו ישנה חשיבות רבה לכנות של כל אחד מהמטופלים לגבי תחושותיו ולגבי הנושאים החשובים לו בקשר הזוגי. למרות זאת יש לכולנו חששות מפני חשיפה ודיבור על נושאים שלא עלו לפני כן שאנו חושבים שיש חשיבות לדבר עליהם ואנו יודעים שהם עלולים להכאיב או לפגוע בבן הזוג או בקשר איתו. שיקול הדעת והיכולת האמפאטית של כל אחד עשויה לסייע בהחלטה מתי ואיך להציג את הנושאים הללו ולשוחח עליהם. מעורבות המטפל מסייעת בדרך כלל גם היא לשני בני הזוג לומר ולקבל את הנקודות הקשות הללו ולהמשיך לחשוף אותן ולשוחח עליהן למרות הקושי הכרוך בכך. למרות זאת, גם בטיפול בלי הפן הזוגי ניתן לשמור על סודות ואין זה אומר שיש חובת חשיפה.
לכל אדם יש תחושות ומצבים אישיים שחווה במהלך חייו ושאין ברצונו לשתף בהם אחרים (גם לא בני זוג). טיפול זוגי מוצלח לא מחייב את האדם לחשוף את עצמו באופן כזה שיותיר אותו (על פי הרגשתו) חשוף וללא פרטיות. ישנן נקודות אישיות שאינן משפיעות על הקשר הזוגי ואין שום צורך להעלות אותן במהלך הטיפול. אולם ישנם נושאים שהמטופל חש שהם פרטיים לחלוטין המשפיעים על הקשר הזוגי וחוסמים אותו במידה ולא ישוחחו עליהם ויטפלו בהם. כל אחד מבני הזוג נדרש להפעיל את שיקול דעתו בנוגע לנקודות אלו ולהשפעתן על הקשר הזוגי ועל היכולת לקדם אותו ולהצליח בו ובמידה והמטופל חש כי ישנן נקודות בעלות השפעה על הקשר אולם קשה לו לחשוף אותן, רצוי שישוחח על כך עם המטפל ולעיתים אף מקדישים לכך פגישה פרטנית עם המטפל ללא בן הזוג השני כדי להקל על התהליך.
מה קורה אם המטפל חושב כי הקשר הזוגי בינינו נגמר וחסר סיכוי – אין זה תפקידו של המטפל הזוגי להחליט כי הקשר נגמר או לא נגמר והוא גם לא עושה החלטות כאלו. ההחלטה אם לסיים את הקשר הזוגי או להמשיך אותו תילקח על ידי שני בני הזוג ולא על ידי המטפל. חשוב גם לדעת כי חלק מתפקידו של המטפל הוא לזהות מבוי סתום בתהליך כשמגיעים אליו ולנסות להוביל לפתרונו שכן חלק ממצבים הנראים כמבוי סתום ניתנים לפתרון ובמקרים רבים דווקא משבר כגון זה מוביל לפריצת דרך ולהתקדמות משמעותית בקשר.
אם המטפל מרגיש כי אני אשם האם הוא יגרום לי לקחת על עצמי את האשמה לבעיות בקשר -אף אחד משני בני הזוג אינו אשם באופן בלעדי על הבעיות בקשר הזוגי. כל אחד משני בני הזוג יכול לבחור בכל רגע במהלך הטיפול לחוש אשם יותר או פחות ולהיות מופתע מכך שלעיתים בן הזוג השני נמצא באותה תחושה. תחושות אשמה כאלו ואחרות עולות מדי פעם במהלך הטיפול הזוגי אצל כל אחד מבני הזוג וכשהן מופיעות רצוי לשוחח עליהם עם המטפל.
